המורים של אנאנדה

סיגלית כהן

 

פילאטיס בשבילי זה כמו שיחה אצל פסיכולוג.

אנחנו לרוב נפגשים אחרי יום ארוך, מתחילים להסדיר את הנשימה.

לאט המחשבות מתחילות להרגע, הנשימה מתחילה להכתיב את התנועה.

בתחילת התרגול לפעמים קצת עוד קשה - מחשבות על היום יום, הגוף שקצת תפוס ומרגיש ''קצר''

עם התרגול הפוקוס עובר לתנועה. כל תזוזה נבדקת ונחקרת במליון אופנים. עכשיו זה הזמן שלי.

מתחילים להשתחרר, להפתח, וכמו מוזיקה זורמת וריקוד שלא נגמר, המחשבות גם הן עוברות למימד אחר.

סוף התרגול. אנחנו נפרדים בנשימה עמוקה ומלאה הרבה יותר מאיך שהתחלנו. רגע להגיד תודה לקסם הזה שנקרא חיים, עכשיו אפשר להמשיך את היום.

מוזמנים להגיע ולהתחבר איתי, ללמוד את הגוף, להתנתק מהמציאות לשעה שהיא אך ורק -שלכם. לכולנו מגיע.

 

בואו נשמור על קשר