המורים של אנאנדה

מירב גיספן

 

אתמול משהי שאלה אותי פתאום ״תגידי, למה הלכת ללמוד פילאטיס ולא יוגה?״

השאלה הפתיעה אותי וחשבתי לשנייה. עניתי לה שאני פשוט אוהבת מאוד פילאטיס, וזה באמת כל כך פשוט :).

אני באה מעולם הטיפול הרגשי; למדתי פסיכולוגיה לתואר ראשון ומשם המשכתי ללימודי עבודה סוציאלית קלינית לתואר שני. נחשפתי לפילאטיס במהלך לימודי, והאימונים אווררו אותי משעות רבות של ישיבה בבית מול המחשב. עם הזמן הבנתי שהגעתי למקום הנכון. בעקבות זאת הלכתי ללמוד פילאטיס אצל ריצ׳ארד אורבך. שיעורי פילאטיס היו ועודם המקום בו אני מצליחה לחוות קשיבות עמוקה ושקט פנימי. התחברתי להוליסטיות של השיטה, המשלבת נשימה, ריכוז, דיוק, יציבה וקואורדינציה. אני אוהבת בעיקר את זה שהשיטה באמת מתאימה לכולם :). אני אוהבת כל סוג של תנועה. גוף האדם, תנועתו ומגוון הגישות העוסקות בו מרתקים אותי. אינסוף האפשרויות לתרגילים ולהעמקת התרגול הם מסע שאינו נגמר. אני מתחברת במיוחד לדיוק שבפילאטיס, שמפתח את הגוף ובו בזמן שומר עליו.

הנפש שלנו עיקשת וכדי לעשות שינוי אמיתי נדרשים מאמצים מנטליים עצומים, שגם אחריהם לעיתים נרגיש שהגענו לאותה נקודה. לעומת זאת, יש משהו מתגמל בעבודה עם הגוף כאשר מתמידים באימונים אז יש תוצאות. אני לומדת כל יום על עצמי ועל אחרים שהשינויים שהגוף עובר בעקבות שיעורי פילאטיס משפיעים גם על הנפש.

נתראה באנאנדה :)

 

בואו נשמור על קשר